על מזון אורגני

stripNature

על מזון אורגני - מאמר מאת וארה סלמון

 יותר בריא או לא? יותר יקר או לא? יותר מוסרי או לא?
סקירה על מה זה מזון אורגני ומה המשמעות של צרכנות אורגנית.

רובנו, כשאנו חושבים ״מזון אורגני״ חושבים ״ללא ריסוס״, ״ללא כימיקלים מלאכותיים״, “ללא נזק לסביבה ולמקורות המים” ו”ללא הנדסה גנטית” וכל זה נכון.

חלקנו מרגישים אינטואיטיבית שמזון אורגני הוא גם בריא ומזין יותר, אבל לעיתים נאלצים להודות שאין הוכחות מדעיות חותכות, אף כי השכל הישר יכול להבין גם בלי הוכחות מדעיות שהגוף החי לכל לא נתרם ואף ניזוק מכימיקלים סינטטיים, שאריות חומרי הדברה, חומרים משמרים ועוד אשר נמצאים במזון.

כמו כן, כיום מתבהר לנו יותר ויותר כי הוכחות מדעיות משקפות חלק קטן מהתמונה הרחבה, וכי האינטראקציה בין הגוף שלנו למאות אלפי התרכובות הכימיות שנמצאות במזון וכלל המשתנים הסביבתיים  היא מורכבת וגם מאד אישית.

בכל אופן ולמרות מוגבלות האפשרות למסקנות חד משמעיות, ביולי 2014 התפרסמה כתבה בגארדיאן הבריטי שכותרתה:
״מחקרים מוצאים הבדל ברור בין מזון אורגני ללא אורגני״ 
ושבה תוצאות המחקר המקיף ביותר בנושא, שסקר למעלה משלושת מאות מחקרים השוואתיים מכל רחבי העולם.

מסקנת המחקר היא שבמזון אורגני יש בממוצע בין 19% ל- 69% יותר אנטיאוקסידנטים מאשר במזון לא אורגני.
משמעות הדבר מבחינה תזונתית, מסבירים החוקרים הנלהבים, היא כי מעבר למזון אורגני כמוהו כהוספת עד שתי מנות פרי-ירק ליום. 

יתכן שהקורא הממוצע קצת פחות נלהב מתוצאות המחקר…
ואכן, בהמשך הכתבה עולות השאלות המוכרות: האם תוצאות אלו מראות כי מזון אורגני בריא יותר במובהק, האם ההבדלים מצדיקים את המחיר, והאם לא מדובר במוצר life style אופנתי.

כל השאלות הללו הן שאלות מתחום הצרכנות, בו לכאורה, האדם הקטן רוצה למקסם את כוח הקניה שלו ולספק את צרכיו במינימום עלות.

אבל השאלה למה אורגני, היא שאלה רחבה הרבה יותר, שנוגעת באחד האספקטים המרכזיים ביותר בשיח הגלובלי: קיימות.

השאלה היא, בעצם, איך נוכל להמשיך לחיות כאן על הפלנטה.

להלן סקירה ממצה ככל האפשר על ״למה חקלאות ומזון אורגני״ :

מזון אורגני הוא תוצר של חקלאות אורגנית.

ומה זו חקלאות אורגנית?

משרד החקלאות הישראלי מגדיר אותה כך:
חקלאות אורגנית היא חקלאות העוסקת בייצור תוצרת חקלאית תוך התחשבות בערכי טבע ושימור קרקע.
חקלאות אורגנית תורמת להגנת הסביבה, לשיפור איכות האוויר והמים ולטיוב הקרקע ופוריותה, כל זאת תוך הימנעות משימוש בכימיקלים אסורים ובחומרים סינטטיים.
חקלאות זו אינה משתמשת בחומרי הדברה ודישון קונבנציונליים ומחייבת הקפדה מירבית בכל שלבי הטיפול בתוצרת, עיבודה ושינועה.

גם הגדרת משרד החקלאות האמריקאי לחקלאות אורגנית מתחילה במשפט:
״חקלאות אורגנית משתמשת בשיטות עיבוד השומרות על הסביבה..״

ללמדנו שממשלות בכל רחבי העולם מתייחסות לחקלאות אורגנית בראש ובראשונה כענף משמר ומשקם המאפשר המשך קיום בן קיימא בדומה למחזורי החיים שבטבע.

וזה רק קצה הקרחון של ההתרחשות הפרקטית והתודעתית בתחום, להלן כמה דוגמאות:

מתוך מאמר דעה שהתפרסם ביוני 2013 בגלובס הישראלי:
״ברוב המדינות המפותחות החקלאות האורגנית זוכה לגב רחב ולתמריצים נדיבים מהממשלה.
זאת, מתוך הכרה והבנת יתרונותיה הסביבתיים והבריאותיים ושמדובר בשוק עם פוטנציאל מבטיח לגידול בצמיחה ובתעסוקה.
השוק האורגני העולמי עלה השנה להיקף של 63 מיליארד יורו, ורשם בשנים האחרונות את הגידול המרשים מכל תחומי המזון.
חקלאי הולנדי שמסב את חלקותיו לגידול אורגני מקבל תמיכה של יותר מ-1,000 דולר לשנה לדונם מטעים, וכ-200 דולר לשנה לדונם ירקות.״

בהמשך המאמר מוגדרת החקלאות האורגנית כ״חקלאות שמתאימה לרוח התקופה: חקלאות בריאה וסביבתית יותר, שמשתלבת עם עקרונות הצמיחה הירוקה שתהיה כלכלת המחר״.

והנה התיחסות רצינית באקדמיה הישראלית: במרכז הבינתחומי בהרצליה נפתח בית הספר לקיימות, מתוך ראיה ברורה שקיימות היא צו השעה.

ובאתר קמפוס טבע אשר באוניברסיטת תל אביב מצאנו את ההסברים הממצים והמאלפים ביותר בנוגע לקיימות, לחקלאות אורגנית ול״מהפכה הירוקה״ – שבניגוד לשמה גרמה במהלך חמישים השנים האחרונות להתפשטות החקלאות המתועשת הקונבנציונלית, ושופכת אור רחב יותר על הקשר בין חקלאות אורגנית וקיימות.

מהי המהפיכה הירוקה?

מתוך אתר אוניברסיטת תל אביב:
לאחר מלחמת העולם השנייה גובשה תוכנית עולמית – “המהפכה הירוקה”, לפיתוח זנים חקלאיים במטרה להגדיל את היבולים החקלאיים במדינות מתפתחות באזורים הטרופיים של העולם.
החקלאות המסורתית באזורים הטרופיים התבססה על זני תבואה מקומיים.
כמות היבולים בחקלאות המסורתית הייתה נמוכה מכיוון שהצמחים סבלו מפוריות קרקע נמוכה האופיינית לאזורים הטרופיים וממחסור בחנקן בקרקע.
עם זאת, האוכלוסיות של הזנים המקומיים התאפיינו בשונות גנטית גבוהה, שסיפקה להם עמידות ויכולת תגובה לשינויים סביבתיים כמו בצורות או מחלות.
התוכנית הייתה לייצר זנים יעילים של חיטה ואורז, שיספקו כמויות יבולים גדולות יותר ויגדילו את ייצור המזון.

סימני ההיכר הבולטים ביותר של המהפכה הירוקה הם:
שליטה בגידולים ובמטען הגנטי שלהם
הגדלת פוריות הקרקע באמצעות דישון כימי והשקיה
שימוש בהדברה כימית נגד מזיקים (עשבים, חרקים ומחלות)״

מאחורי המהפיכה הירוקה עמדו ממשלת ארצות הברית וקרן רוקפלר ששפעלו מתוך מטרה למנוע משבר רעב עולמי שנראה היה כמתגלגל לפתח המדינות המתפתחות.
המקום הראשון בו הוטמעו השיטות החדשות היה מקסיקו, שעמדה מול סכנת רעב בשנות הארבעים של המאה העשרים.
ההצלחה היתה מסחררת: תוך עשרים שנה גדלה תפוקת החיטה של מקסיקו פי 6 והיא הפכה מיבואנית שאינה מצליחה לספק את צרכיה עצמה ליצואנית.

לאור ההצלחה במקסיקו, התגלגלה המהפיכה הירוקה להודו שהיתה במצב דומה, וכיום היא מיצואניות האורז הגדולות בעולם, והמשיכה לאסיה, דרום אמריקה ואפריקה עם זני חיטה, אורז ותירס משופרים.

לקריאה נוספת קישור לויקיפדיה ולאקו-ויקי

אך השמחה בטווח הקצר, התחלפה בדאגה בטווח הארוך.
עד מהרה התברר שהאחידות הגנטית של הזנים המשופרים מושגת על חשבון העמידות של הזנים לשינויים בתנאים הסביבתיים.
כתוצאה מכך, החקלאים נאלצים להשתמש בכמויות הולכות וגדלות של חומרי הדברה וקוטלי עשבים כדי להילחם במפגעים המשתנים.
בנוסף לכך, באזורים הטרופיים של העולם השינויים האבולוציוניים של אוכלוסיות טפילים וגורמי המחלות מהירים, והחקלאים נעשים תלויים בזריזות המדענים המפתחים זנים חדשים ועמידים יותר.

כך התברר בהדרגה שעלות התשומות הנדרשות לגידולים הולכת וגדלה:
גידול הזנים המשופרים דרש תשומות גבוהות של דשנים, מים, קוטלי עשבים, מדבירי טפילים ומחזורי זרעים חדשים בכל עונה.
עלות התשומות החיצוניות הדרושות עלתה על יכולתם הכלכלית של החקלאים הקטנים, ולכן הזנים החדשים הפכו לנחלתם של החקלאים העמידים, בעלי החוות החקלאיות הגדולות וחברות חקלאיות, ותרמו לתהליך הדחיקה וההדרה של חקלאים קטנים מהבמה הכלכלית-חקלאית העולמית ולחקלאות מרוכזת ולא מקומית.

החקלאות העולמית הפכה במידה רבה תלויה בתאגידי ענק המספקים זרעים, דשנים ומדבירים לכל העולם, והמגוון החקלאי המקומי, כמו גם הצריכה הישירה המקומית הלכו והצטמצמו.

כמו כן, במהלך השנים התעוררה המודעות העולמית בנוגע לשימוש במשאבים מתכלים: החקלאות המתועשת נשענת ברובה על דשנים סינטטיים, חומרי הדברה ועישוב המופקים מתוצרי תעשיית הנפט, שינועם תלוי אף הוא בבדלק המחצבי שהוא משאב מתכלה, כמו גם אשלגן, פוספט ומשאבים מתכלים נוספים המשמשים באופן נרחב חקלאות זו.

באתר אוניברסיטת תל אביב מעריכים כי התלות הגבוהה במכשור ובחומרים מגדילה את השימוש באנרגיה ומובילה לכך שנדרשות כשבע עד עשר קלוריות של אנרגיה (ברובן של דלק מחצבי) כדי לייצר קלוריה אחת של מזון.

במקביל החלו להתברר גם ההשפעות הסביבתיות של החקלאות המודרנית על המערכת האקולוגית העולמית:

  • דישון גורם להעמסת יתר של נוטריינטים, בעיקר חנקן וזרחן, המהווים באופן טבעי גורם מגביל לגידול של צומח בים, במים מתוקים ועל היבשה. העמסת יתר של נוטריינטים נחשבת כיום לאחד מגורמי השינוי המרכזיים של המערכות האקולוגיות
  • הסבה של בתי גידול טבעיים, המאכלסים מגוון מינים גבוה, לשטחים חקלאיים אחידים, המאכלסים מגוון דל של מינים ואדמה “מתה” ללא כל פעילות מוקרואורגניזמים ואו נוטריינטים בתוכה, אדמה שהופכת לאחר כמה עשרות שנים לבלתי מאפשרת חקלאות
  • זיהום חמור של מקורות מים, אדמה ואויר על ידי חומרי הדברה כימיים
  • חריש עמוק ומחזורי גידול מרובים דלדלו את פוריות הקרקעות
  • הטית מים לצורכי השקיה ואגירתם מאחורי סכרים שינתה את אקולוגית ערוצי זרימת המים לחלוטין
  • מידבור – הפיכת איזורי אקלים חצי יבשים למדבריים, תוצאה של אי הבנה עמוקה בנוגע להיות האדמה במשאב בעל יכולת התחדשות נמוכה – מאיים על כשליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ (הערכת UNCCD בשנת 2011)

מתוך אתר אוניברסיטת תל אביב ואקו-ויקי

ומה לגבי בעית הרעב?

במשך חמישים השנים מאז החלה המהפיכה הירוקה, גדלה תנובת הדגנים בעולם בכ- 300%.
במקביל גדלה אוכלוסיית העולם בכ- 4 מליארד בני אדם.

הגידול ביבולים בעקבות המהפכה הירוקה איפשר את הזנתם של מיליארדי אנשים, ומניעת רעב.
עם זאת מספר הרעבים בעולם, שירד בהתמדה עד שנות ה-90, עלה בחזרה והוא עומד על מעל 900 מיליון בני אדם.
ההסבר לדבר זה הוא כי מחסור במזון אינו תלוי רק בכמות המזון הכוללת, אלא גם בגישה למזון ובדרך בה הוא מתחלק בין אומות ובני אדם שונים, בדפוסי עוני ואי שיוויון, במלחמות וסכסוכים, וכן בשימושים שונים של מזון – לדוגמה גידול דגנים להזנת בעלי חיים לשם צריכת מזון מהחי.

ניסיון העשורים האחרונים הוביל מקצת מהממשלות וארגונים בינלאומיים להבנה כי רווחת האדם ושמירה על הטבע אינם שני דברים מנוגדים, אלא שני דברים התלויים זה בזה:

אנשים הם חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית – שינויים חברתיים, טכנולוגים ותפיסתיים יתבטאו בהכרח באופן בו האנושות משפיעה על הטבע, והשינויים בטבע, שינויי האקלים והמיקרו אקולוגיות משפיעים בתורם ישירות על רווחת ובריאות האנושות.

קופי אנאן, מזכ״ל האו״ם בין השנים 1997 – 2006, הכריז בנאום משנת 2001, על כך שפיתוח בר קיימא הוא בראש סדר העדיפויות העולמי.

פיתוח בר קיימא הינו פיתוח הממלא אחר צורכי ההווה מבלי לפגוע ביכולת הדורות הבאים לספק את צורכיהם” (“עתידנו המשותף”, דו”ח ועדת ברונטלנד, 1987).

פיתוח בר-קיימא עוסק לא רק בסוגיות בעלות היבט סביבתי; נהפוך הוא:
תפיסה זו, כפי שבאה לידי ביטוי במסמכי האו”ם, קושרת בין שלושה עמודים תומכים, תלויים זה בזה וחשובים במידה שווה – פיתוח כלכלי, פיתוח חברתי והגנת הסביבה.

מה הקשר בין פיתוח בר קיימא לבין מזון אורגני?

מזון אורגני הוא תוצר של חקלאות אורגנית, שיוצר באופן הוגן שכיבד את כל הצדדים המעורבים בו: האדמה, בעלי החיים והמיקרואורגניזמים שחיים על פני האדמה ובתוכה, הסביבה, העובדים וגם הצרכן הסופי – כולם חלק מאורגניזם אחד – כדור הארץ.

״חוה אורגנית כהלכתה, אינה כזו שמשתמשת בשיטות וחומרים מסוימים בעודה נמנעת משיטות וחומרים אחרים, אלא זו חווה שמעוצבת באופן שמחקה מערכת טיבעית שיש לה את הלכידות, העצמאות ויחסי תלות הוגנים, כשל אורגניזם.״
ונדל ברי, מתנת האדמה הטובה

ואכן ההגדרה בה משתמשים המגדלים האורגנים עצמם רחבה ועמוקה יותר מהגדרת החוק.

מהי חקלאות אורגנית? 

מתוך אתר ארגון החקלאות האורגנית והביולוגית בישראל:
חקלאות אורגנית הינה מערכת ייצור התומכת בבריאות הקרקע, המערכת האקולוגית ובני האדם.
חקלאות זו מסתמכת על תהליכים אקולוגיים, מחזור ושימור מגוון המינים תוך התאמה לתנאים המקומיים- מבלי להשתמש בחומרים מזיקים לאדם ולסביבה.
החקלאות האורגנית משלבת ידע מסורתי, חדשני ומדעי לטובת הסביבה המשותפת ומעודדת מערכות יחסי הוגנות ואיכות חיים לכל המעורבים.

עקרונות החקלאות האורגנית – מתוך אתר הארגון האורגני הבינלאומי (IFOAM):

החקלאות האורגנית מבוססת על 4 עקרונות: עקרון הבריאות, עקרון הסביבה, עקרון ההוגנות ועקרון האחריות. ארבעת העקרונות גם יחד מהווים מכלול אחד, והם מנוסחים כבסיס מוסרי לפעילותה של החקלאות האורגנית.

עקרון הבריאות
חקלאות אורגנית חייבת לשמר ולטפח את בריאות הקרקע, הצמחים, בעלי החיים, בני האדם ואת העולם כמערכת אחת, בלתי ניתנת לחלוקה.

עקרון הסביבה
חקלאות אורגנית חייבת להתבסס על מערכות סביבתיות חיות ומחזורי חיים, לפעול להשתלבות בהם, לטפח אותן ולשמרן. העיקרון קובע כי ייצור חקלאי חייב להתבסס על תהליכים סביבתיים ומחזור.

עקרון ההוגנות
חקלאות אורגנית חייבת לבנות יחסי הוגנות עם הסביבה הכללית והזדמנויות החיים.
הוגנות מאופיינת ביושר, שקיפות, הערכה הדדית וצדק בעולמנו המשותף, בקרב בני האדם ובקשריהם עם שאר הגורמים החיים.

עקרון האחריות
חקלאות אורגנית חייבת להיות מנוהלת בצורה זהירה ואחראית, כדי להגן על הבריאות ואיכות החיים של הדורות הנוכחיים, הדורות הבאים והסביבה.
חקלאות אורגנית היא סביבת ייצור חיה ודינאמית המגיבה לתנאים פנימיים וחיצוניים.


אז יותר בריא או לא? יותר יקר או לא? יותר מוסרי או לא?

כשאנחנו מסתכלים על חיים אורגניים כתפישת מציאות בה אנחנו חלק ממכלול, משפיעים על המכלול ומושפעים ממנו כל העת, השאלות הללו מקבלות משמעות רחבה יותר:

הרבה יותר בריא לטפח ולתמוך בחקלאות משמרת, מטפחת, הוגנת ואחראית.
אף מחיר אינו יקר מדי עבור שיקום והחיאת האקולוגיה שלנו בעיקר שאת החשבון שיוצרת החקלאות הקונבנציונלית ישלמו ילדינו והדורות הבאים.
לא מדובר בשאלה פילוסופית, כי אם בשאלה מעשית לחלוטין:
האם אנחנו תומכים בחיים אורגנים או בחיים לא אורגניים, והאם אנחנו שותפים בתרבות מקיימת – תרבות שבה הערכים, נקודות המבט ואורח החיים נותנים מקום מרכזי לקיימות?